אני מתחילה מהסוף בסוף מאי התארחנו, כמה בלוגרים ועיתונאים ברהט, העיר הבדואית היחידה בארץ, במסגרת לילות הרמדאן ובאירוח "קסם המדבר".
הפוסט הזה נולד מתוך רעיון לבלוג-הופ – שירשור של פוסטים באותו נושא, כל אחד מנקודת המבט הייחודית של כותבו. אז
(English version follows the Hebrew) גל השתחררה מהצבא בסוף אפריל. ימים ספורים אחר כך היא המריאה לארה"ב, לטיול הגדול. לא
הפעם הראשונה בה נתקלתי במערבל בטון, (ואני מתכוונת נתקלתי, במלוא מובן המילה) היתה לפני קצת יותר מ- 23 שנים. זה
ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה 2017. אני בבית, לא הולכת לשום מקום, לא צופה בטלויזיה, נותנת לנאומים הרהוטים של הפוליטיקאים
צילום: חיה גולן זה אבא שלי. אני חושבת שהוא עוד לא היה אבא שלי כשהתמונה צולמה, בפורים שנת חמישים ומשהו
סטארבקס בהפוכה המטוס התעכב ביציאה ממקסיקו יותר משעה ואני צעדתי בחוסר נחת הלוך חזור מול שער העליה למטוס, סופרת לאחור
מקסיקו… מה עולה לכם בראש כשאתם חושבים "מקסיקו"? טקילה? טורטיה? סמים וברוני פשע? סדרות משטרה אמריקאיות? חריף אש? סומבררו
עידן הטכנולוגיה חוצת הגבולות הוא חגיגה עבורי פעם הייתי מבלה שעות מול מגזינים, חוברות וספרי אמנות בספריית מוזיאון תל
"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך" אמר, על פי ויקיציטוט, זיגמונד פרויד. אותי פגש הפריים
כלי נגישות